הכרעת דין בתיק ת"פ 4368-07-08

מבוא

עבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7(א) + (ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג - 1973 , היא העבירה המיוחסת לנאשם בתיק דנן.

כעולה מעובדות כתב האישום; בתאריך 30/09/07 בשעה 18:05 או בסמוך לכך, בקרית שמונה, החזיק הנאשם ברשותו סם מסוכן מסוג קוקאין בכמות נטו 0.8722 גרם וסם מסוכן מסוג הרואין במשקל נטו 2.3110 גרם וזאת שלא לצריכתו העצמית, שלא כדין וללא היתר מאת המנהל.

הנאשם כפר במיוחס לו. לגרסתו, הוא נכח בזירה אבל לא החזיק בסם ולא זרק אותו.

פרשת התביעה

מטעם התביעה העידו שניים; רס"ב גבי אלמלם, חוקר במשטרת קריית שמונה. עד זה היה אחראי על הטיפול בתיק דנן. כן, העיד רס"מ אורן כהן אשר שימש בזמנים הרלבנטיים לאירוע כבלש בתחנת קריית שמונה.

מטעם התביעה, באמצעות עדיה, הוגשו לתיק בית המשפט שישה מוצגים: הודעת הנאשם (ת/1); מזכר מיום 30/09/07, הוא דוח שרשרת סם (ת/2); מזכר מיום 01/10/07, הוא דוח שרשרת סם (ת/3); דוח תפיסה (ת/4); המוצג סמים (ת/5) - הוצג והוחזר לידי התובעת וכן חוות דעת מומחה לעניין הסמים (ת/6).

העד גבי אלמלם היה, כאמור, האחראי על החקירה בתיק זה. באמצעות העד הוגשה לבית המשפט הודעתו של הנאשם כפי שזו נגבתה על ידו.

העד מסר כי הוא חקר את הנאשם, רשם את הודעתו והקריא לו אותה והנאשם חתם בפניו על תוכן דבריו.

העד נשאל ונתבקש בחקירתו הנגדית להתייחס לשאלת העדר בדיקה של טביעות אצבע על השקיות אשר נתפסו. בתשובתו לכך, מסר כי ככל הנראה לא ניתן היה לבצע את הבדיקה (ראה עמ' 8 לפרוטוקול שורה 29). גם בהמשך, בעמ' 9 לפרוטוקול שורה 2 שם, ציין בזו הלשון:

           "אני זוכר שהשקיות במקרה הזה היו קטנות, גם הבלש תפס את זה ונגע בזה".

העד התבקש להתייחס בעדותו לשאלה מדוע לא נעשו לנאשם בדיקות שתן ומדוע לא נתבקש דו"ח ממאמץ לגביו. בתשובתו לכך ציין כי, החקירה נוהלה בשל חשד להחזקת סמים להבדיל משימוש בסמים.

כמו כן, העד נשאל מדוע לא נבדקה טענתו של הנאשם הגורסת כי, החומר החשוד כסם אשר נמצא זרוק על הרצפה אינו שייך לו. בתשובתו לכך העיד: "..... אני משיב כי על פי החומר שקיבלתי מהבלשים, מדובר בחומר שנזרק מהיד שלו, יחד עם הפלאפון." (שם בעמ' 9 שורה 19-20).

אותו עד נתבקש בעדותו להתייחס גם לשאלת העדרם של דוחות נוספים ו/או מזכר כלשהו מטעם השוטרים אשר נכחו במקום אותה עת!.

עד התביעה השני הוא, רס"מ אורן כהן אשר שימש אותה עת בלש בתחנת קריית שמונה. למעשה, עד זה הוא העד המרכזי בפרשה. כפי המובא ב- ת/4 עולה כי, בעקבות מידע אשר התקבל ביחס להחזקת הנאשם בסמים, ארב הוא לנאשם בכניסה לבניין מגוריו. בשלב כלשהו, לאחר שהבחין בנאשם יורד במדרגות, התחיל השוטר אורן לרוץ אחריו. כאשר נוצר קשר עין עם הנאשם צעק הוא לעברו על מנת לעצרו והלה, תחת לעצור, החל לרוץ. כשהגיע אליו למרחק של 5 מטר לערך, העיף הנאשם את הדברים שהיו לו ביד לכיוון הגינה מדרום. העד ציין כי, הוא הבחין היכן נפלו החפצים שזרק הנאשם והבחין בפלאפון ועוד חפץ קטן כחול ושקית. לאחר שתפס את הנאשם, ביקש הוא משוטר אחר בשם יגאל לשמור עליו והוא ניגש לחפש את החפצים שהושלכו. העד הרים את החפצים שהם פלאפון וחפץ קטן בצבע כחול ובתוכו חומר החשוד כסם. בהמשך, במהלך חיפוש על גופו של הנאשם נתפס בגרב שלו מזרק עם מחט וגומי לעצירת דם. בהמשך, נערך חיפוש בביתו של הנאשם ושם נתפס כדור וחצי עטוף בנייר כסף והנאשם טען לגביהם שאלה כדורי שינה.

העד הוסיף וציין כי נתפסה גם שקית שניזרקה על ידי הנאשם ובה היתה קופסת פלסטיק עם מכסה אדום ובתוכה חומר לבן שלטענת הנאשם המדובר הוא במלח לימון.

כל המוצגים האלה, מלבד המזרק והמחט, נתפסו על ידי השוטר והוכנסו לשקיות מאובטחות. המזרק והמחט הושמדו וזאת בהתאם להוראות ולהנחיות על פיהם המשטרה מונחית.

עד זה בחקירתו בפניי חזר הוא על גרסתו הראשונית. בעמ' 10 לפרוטוקול הדיון (שורות 9-12) העיד כי:

" ...הנאשם אכל לאפה שהיתה בתוך שקית, ביד השניה הוא זרק פלאפון שזיהיתי ועוד משהו בצורה אליפסית שהוא זרק אותו אני הסתכלתי איך זה עף באויר, כל הזמן הזה הסתכלתי על מה שהוא זרק אמרתי ליגאל שיתפוס אותו והלכתי להרים מה שהוא זרק ,....."